מרגישים NBA

*כל הסטטיסטיקות נכונות ליום רביעי בערב ה-19 בדצמבר 2018.

ב-15 בדצמבר נפתחה עונת הטריידים (זהו התאריך שבו אפשר להעביר בטרייד שחקנים שחתמו על חוזה בקיץ האחרון) והעונה היא נפתחה במפץ גדול עם הפיאסקו בטרייד של מרשון/דילון ברוקס. אבל אם אנחנו מדברים גלויות, יש שם אחד שמעניין בעונת המלפפונים המוזרה הזו וזהו אנתוני דייוויס. יש עוד כוכבים בליגה שנמצאים בסיטואציות לא אידיאליות, שחקנים שנבחרו לאול-סטאר ויכולים בסיטואציה אחרת להפיק מעצמם יותר. ג'ון וול, בראדלי ביל או קווין לאב קופצים לראש, אבל הם לא באמת דיפרנס מייקרס.

להמשיך לקרוא ←

באושן 11 היו 11 חברה. היה את אליוט גולד ואת מאט דיימון ואת קייסי אפלק ואת דון צ'ידל, ולכולם היה חלק מכריע בשוד הגדול של הקזינו של אנדי גארסיה. עם זאת, לכולם היה ברור שג'ורג' קלוני ובראד פיט הם המנהיגים של החבורה, שהם מתכננים את המהלכים, כל השאר צריכים רק לבצע את החלק שלהם. להמשיך לקרוא ←

כשהת'אנדר פתחו את העונה עם ארבעה הפסדים רצופים, הייתה איזו תחושה מעיקה סביב הקבוצה הזו. למרות שווסטברוק היה פצוע בשני המשחקים הראשונים של העונה, התחושה הייתה שהקבוצה הזו פשוט לא מסוגלת להתבגר ולשחק כדורסל ראוי, לא כדורסל ספרסי או ווריורסי שיוציא יותר מסך החלקים שלה, אלא סתם כדורסל סבבה שפשוט יוציא את שווי החלקים, בדיוק כפי שהם. זו כבר העונה השלישית של ראסל ווסטברוק כאלפא-דוג המובהק של הקבוצה והעונה השנייה ביחד עם פול ג'ורג' ואחרי ההדחות המאכזבות בשנתיים האחרונות בפלייאוף, הייתה תחושה שאולי הת'אנדר פשוט לעולם לא ימצו את הפוטנציאל שלהם. להמשיך לקרוא ←

אחרי 20 משחקים בדרך כלל הליגה כבר מקבלת צורה כלשהי. די ברור אילו קבוצות הולכות לעלות על הטנק ואילו קבוצות פתחו פער מהפלוטון. כללי הבסיס נקבעים ב-20 המשחקים הראשונים ולאחר מכן צריך משהו יחסית ייחודי כדי לשנות את המיקום שלך. משהו בסגנון מה שמיאמי עשו בעונת 2016/17 או מה שיוטה עשו בעונה שעברה בחצי השני של העונה. להמשיך לקרוא ←

התחושה היא שרק התחלנו את העונה, אבל כבר למעשה עברנו שביעית ממנה (זה נשמע הרבה כשמתארים את זה ככה) ואפשר כבר להתחיל להבין מה המגמות שישארו איתנו לשש שביעיות העונה שנותרו ומה היו סתם רעשי רקע של המשחקים הראשונים. יש המון על מה לדבר כמו מה שמילווקי עושים מתחילת העונה אבל אני מניח שכולכם שמתם לב לשינויים שמייק בודנהולצר עשה בהתקפה של הבאקס (יותר ריווח, יותר שלשות) ובהגנה (צמצם את הבליצים של הבאקס כך שהם לא מאפשרים ליריבות שלשות מהפינה וזריקות באזור הטבעת) או מה לעזאזל קורה במינסוטה, אבל אני מעדיף להתרכז ב-4 נושאים אחרים ששווה לשים לב אליהם לקראת המשך העונה.

להמשיך לקרוא ←

הימים הראשונים של הליגה הם כמו מערכת יחסים חדשה. אנחנו כל כך מתלהבים שאנחנו מנסים לתת משמעות לכל אימוג'י שנשלח בווטסאפ, מנסים לנתח כל מילה שנאמרה או לא נאמרה, כל סימן שנראה לנו מיוחד או שונה או כזה שמאשש את התפיסות המוקדמות שלנו. ב-NBA השבוע הראשון מלווה בהמון רעש, כאוס סטטיסטי מהסוג הטוב ביותר, והתפקיד שלנו הוא למצוא את עצמנו בתוך הכאוס הזה, להבין מה הוא רעש רקע ומה הוא רעש ששווה להגביר עבורו את הווליום.

כל שנה אני חוקר את התופעות השונות והמשונות של השבוע הראשון בליגה בנסיון להבין האם יש פה שינוי מהותי, אמיתי, מגמתי, או שמא מדובר בסטיית תקן, ברעש, בפוקס. ובכן, השבוע הראשון בדיוק נגמר, אז יאללה לעבודה. להמשיך לקרוא ←

ככה בלי ששמנו לב בעוד 24 שעות הליגה הטובה בעולם חוזרת. מצד אחד היא חוזרת עם הרבה שינויים, לברון עבר ללייקרס, הספרס הם כבר לא ממש הספרס, בוסטון סוג של התחזקה בקיירי וגורדון הייוורד, קוואי בפאקינג טורונטו וג'ימי באטלר נראה באימונים של מינסוטה כמו דנזל וושינגטון ב-Training Day.

אבל מצד שני, הליגה גם לא ממש השתנתה הרבה. הווריורס הם עדיין הטים-טו-ביט ועדיין צריך דמיון מודרך עוצמתי במיוחד כדי לראות תסריט בו הם לא לוקחים אליפות. אחד הסימפטומים לכך שלא הרבה השתנה הוא שחלק מהשאלות שאני שואל פה הן אותן שאלות ששאלתי לפני שנה. עם זאת, אלו סימני שאלה משמעותיים שישפיעו על איך העונה הזו תיראה, וזה בדיוק הרגע להציף אותם.

להמשיך לקרוא ←

לקווין דוראנט יש שתי אליפויות עם שני תארי פיינלס MVP. יש רשימה מצומצמת מאוד של שחקנים שהגיעו להישג הזה בהיסטוריה המודרנית וזו רשימה שכיף להיות חלק ממנה. מייקל ג'ורדן, לברון ג'יימס, מג'יק ג'ונסון, קובי ברייאנט, שאקיל אוניל, האקים אולג'וואן, טים דאנקן, קארים עבדול ג'אבאר ולארי בירד. אני מניח שאצל כל חובב NBA בעולם, כל אחד מהשחקנים הללו נמצא איפשהו ברשימה של הטופ 15 בכל הזמנים. הקו המחשבתי הזה מעלה את השאלה הגדולה הבאה – האם קווין דוראנט הוא שחקן טופ 15 בכל הזמנים כבר עכשיו? ועד לאן הוא יכול להגיע? להמשיך לקרוא ←

ה- NBA היא ליגת הכדורסל הטובה בעולם, מה שנותן לנו את הגושפנקא לומר ש- 450 השחקנים שמשחקים בליגה הזו הם פחות או יותר השחקנים הטובים בעולם.

אך בעוד שברשימת השחקנים יש מקום בלתי נגמר של שחקנים טובים ומוכשרים, בפועל על מגרש הכדורסל קיים הרבה פחות מקום.

כשרון אחד, גדול ככל שיהיה, יכול להיעלם בסיטואציה הלא נכונה, ולא חסרות כאלו.

עומס בעמדה של השחקן, מאמן שלא מאמין בשחקן, פציעות, סגנון משחק, תכניות של הקבוצה וכן הלאה. לעומת זאת, שחקן ממוצע יכול לפרוח בקבוצה שמתאימה לסגנון המשחק שלו, או בקבוצה שבעמדה שבה הוא משחק אין תחרות, או שהוא פשוט חווה מזל ולא עבר פציעות שעצרו או הטרידו אותו.

החוכמה הגדולה היא לדעת לנצל את הסיטואציה והמזל שלך לטובתך.

להדגיש את היתרונות ולהחביא את החסרונות.

איזה שחקן יהיה ה-"ויקטור אולדיפו של העונה"? מי ייקח את המושכות קדימה? להמשיך לקרוא ←